יודעי דבר בטועמי היין יאמרו לך, שרגישי החיך יבחינו בזמן השתיה היכן נבצרו הענבים מהם נעשה היין, על אילו גבעות חנטו, מי בעל הכרם ובאיזה שנה נאספו. טעם המשקה מעיד עליו אם הבשיל בחבית מעץ אלון במרתפי היקב או בבקבוקי זכוכית שקלקלו מידותיו. לכל "יודעי דבר" כזה חבוי באחת הפינות קנקן מיוחד של יין, בעל ייחוס ומוניטין מלווה בסיפור מרתק כיצד הגיע פינתו.
הוא חס מלשתותו, בקנקן החתום הוא שווה לאין ערוך יותר מאשר בקיבה. אלא שאינם "מבינים" יקנו יינותיהם מכל בציר, ישתו וייהנו אף מיין שהבשיל בחבית נירוסטה בחרושת המונית. גם מזה אפשר להשתכר.
זבל אורגני אף הוא מיועד למביני דבר. גם כאן יאמרו לך רגישי הריח מנין מוצאו וכמה זמן תסס בערימתו. "ככל שיתישן, ילחשו לך, יעלה טיבו ויתעדנו תכונותיו", ממש כיין. ואם תשותף בסודו של "מומחה" כזה, יקח אותך הוא לפינה נידחת וחשוכה במשקו, יזיז הצידה פחים וברזנטים ויגלה מתחתם ערימה כהה ו"ריחנית". יתקע ידו לתוכה בחיבה אין קץ ויקמוץ ממנה מלוא קומצו חומר פריך ומתפורר, יגישו לאפו וישאף ריחו במלוא נחיריו, יעבירנו בין אצבעותיו ויכריז בקול: כזה אין מוצאים. גם אם תמלא ביתי בזהב לא אמכרנו, זבל כזה לא נועד להמוני הגן. מי שאינו מבין ב"זבל" יקנה זיבלו מכל רפת ואורווה, יזבל ויהנה אף מתוצרת חרושת הנמכרת בכל פינה. גם מכזה אפשר להיזין צמחים ולשפר את פוריות הגן. יש להניח שבכל פולחן ומיסטיקה קיימת גם האמת הפשוטה והבלתי יומרנית.
בחודשי האביב שבהם משמשים בערבוביה לילות קרה וימי שמש, גשמי זעץ וריחות משכרים של פרחים, בחודשים האלה הכל מזבלים ומדשנים. אצים למלא את מחסורם של צמחים מתעוררים שניצניהם תופחים. אלו חודשים שבהם אתה רואה שקי קומפוסט וכופתיות כמו גם זבל בקר ותוצרי שלשולים, ניצבים בערימות בגנים ובפארקים מחכים לתורם לפיזורם ולהצנעתם בשטח.
ראשית לכל מה בין זבל לדשן: זבל הוא חומר אורגני שמוצאו מצמחים או פרש בעלי חיים, ואילו דשן הוא חומר מינרלי, שנחצב או נוצר בחרושת לצורך הזנת צמחים. דשנים כימיים מכילים יסודות הדרושים לצמח במינון ידוע. כך ניתן לחשב את הכמות הנדרשת לתוספת בקרקע, על פי בדיקות מינרליות של הקרקע או של הצמחים הנמצאים בה, או על פי סברה והרגלי עבודה. דשנים כימיים יכולים להכיל יסודות בודדים או כמה ביחד, משולבים ביחסים שונים לתצרוכת השונה של הצמחים, בקרקעות מגוונות, בעונות משתנות ובשימושים שונים. נוסף לשלושת היסודות העיקריים חנקן, זרחן, ואשלגן אפשר לרכוש דשנים המכילים גם יסודות קורט (מיקרואלמנטים) הנחוצים לצמחים כמו: ברזל, אבץ, מנגן, נחושת, מוליבדן ועוד. ישנם דשנים הזמינים לצמחים סמוך למועד פיזורם, ויש איטיי תמס המזינים את הצמח זמן ממושך של מספר חודשים.
זבלים אורגניים אף הם מתפרקים באיטיות ליסודות מינרליים להזנת הצמחים (אך לא במינון ידוע וחזוי מראש) אולם יש להם תכונות חיוביות נוספות:
א. שיפור מבנה הקרקע. הזבל האורגני משפיע על הלכדת חלקיקי הקרקע וגורם בכך לשיפור בתאחיזת המים בקרקע מחד ובאיורורה מאידך (כידוע צמחים זקוקים באדמה למים אך גם לאויר לנשימת שורשים), התנועה הנימית של המים והמינרלים המומסים בהם משתפרת, וחילופי הגזים (בין הקרקע והאטמוספירה שמעל) יעילים יותר.
ב. שיפור הפעילות המיקרוביאלית בקרקע. מיקרואורגניזמים המצויים בקרקע (פטריות, בקטריות, חד-תאיים, ואחרים) עוזרים לזמינות החומרים המינרליים לצמחים ומשפרים את קליטתם בצמח. זבל אורגני מגביר ומשפר את פעילותם. מיקרואורגניזמים בקרקע פעילים גם בפירוק חומרים רעילים המגיעים לאדמה על ידי ריסוסי הגנן המודחים במי ההשקיה והגשמים וזיהום אוירי אחר הנוחת על האדמה. הזבל האורגני גם סופח בחוזקה חומרים רעילים שונים ומונע מהם להינגר למי התהום או להגיע לשורשים. ישנן גם בקטריות ופטריות חיוביות המנטרלות מחלות קרקע שונות. פעילות ברוכה זו מוגברת בעת השימוש בדשנים אורגניים.
ג. ויסות. זבל אורגני מווסת את טמפרטורת הקרקע וכן שומר על כושר ההתרסה שלה (מניעת תנודות ואי יציבות כימית של הקרקע). הוא גם מאפשר הזנה מאוזנת ויציבה של היסודות לצמחים ונחשב ל"מזין ארוך טווח" בד"כ, ולפיכך הזנת הצמחים מזבל אורגני מתמשכת לאורך חודשים רבים. זא עקא – לדבל אורגני יש גם חסרונות, ובעיקר לזבל טרי מבעלי חיים שלא התפרק ואינו "בשל" לפיזור בגן. הוא עשוי להכיל גם עשבים שוטים (שהבהמות אכלו, לא עכלו ופלטו בפרשן) הנובטים ומשבשים את הגינה. בהתפרקותו ובתסיסתו בקרקע הוא מפריש מלחים וחומרים רעלניים המזיקים לצמחים, וכן הוא עשוי לגרום למחסורים זמניים של חנקן בקרקע (הבקטריות המפרקות זבל זקוקות לחנקן למחייתן). גם חיפושיות זבל הפוגעות בצמחים ובדשאים מתרבות בנוכחות זבל אורגני כזה. לפיכך מקפידים לפזר זבל מעובד. כמויות הזבל המפוזרות בשטח הן גדולות (נמדדות במטרים מעוקבים לדונם) ולפיכך השימוש בו יקר, אם כי חסידי הזיבול האורגני טוענים שיחסית למעלותיו הוא זול מאד.
הזבלים האורגניים השונים המצויים בשוק מוצאם מגוון: פרש בהמות, הפרשת עופות, עלים ושאריות גן, כסוחת דשא, פסולת ירקות, פסולת מטבח, קש, נסורת, פסולת תעשייתית )כמו גפת ענבים, צמחים שמוצו לחומרי רפואה( ועוד.
התוצרים הסופיים במכלול הזבלים האורגניים על מוצאם נקבעים על פי דרך עיבודם:
זבל רפת – מופיע למכירה בתפזורת כ"זבל חצרות" או מפרדה או מעורב בקש. זב שכזה כשהוא אינו מעובד, לוקה בכל החסרונות שמנינו לעיל. לטווח הארוך עם תסיסתו והתפרקותו בקרקע הוא מקבל את תכונותיו הרצויות של זבל בשל.
זבל עופות – נמכר טרי או יבש מלולים של בני כנף. מתפרק מהר מאד למינרלים ולפיכך אינו "מאריך חיים בקרקע ואינו מקנה לה את כל ההטבות שמקנה לה זבל אורגני יציב יותר. פיזורו של זבל כזה ייעשה בזהירות ובכמויות קטנות יחסית כדי לא לגרום להמלחת הקרקע ולנזק לצמחים.
קומפוסט – נוצר בפירוק ביולוגי של חומרים אורגניים שונים )ראה לעיל( המוערמים בערימות או בשכבות בתנאים מבוקרים )רטיבות, טמפרטורה, אויר, ועוד(. כדי לקבל קומפוסט כזה הופכים את הערימות ומשנים את תנוחתן מדי כמה שבועות, מוסיפים לו אבקת בזלת או סיד ולפעמים מעט אדמה. לאחר מספר חודשים הפסולת האורגנית מתפרקת עד כי אין מבחינים יותר במרכיביה. מקבלים חומר כהה, פריך ומתפורר בין האצבעות, בעל "ריח שדה" קלוש, אינו חם למגע יד, אין נובטים עשבים על ערימתו ואינו מושך זבובים. הטמפרטורות הגבוהות בתהליך תסיסתו השמידו זרעי עשבים, חיידקי מחלות ופטריות מזיקות. זהו הזבל הרצוי ביותר כזבל יסוד בגן הנוי. הצנעתו בקרקע המיועדת לפרחים, מדשאות, שיחים ועצים משפיעים לטובה על הגידולים האלו לאורך זמן. יש גננים הנוהגים לפזרו על דשא קיים באביב. התוצאות בד"כ טובות. אגב – כל גנן יכול להכין קומפוסט לעצמו משאריות גינה ומאשפת מטבח. עלי שלכת, כסוחת דשא, עשבי בר ועוד, יכולים לעזור לאדמת הגינה כקומפוסט משובח.
זבל מכופתת – הוא חידוש של השנים האחרונות בעיבוד זבל בקר ועופות. מייבשים את הזבל בשמש במשך חודשים מספר, אחר כך מעבירים אותו תהליכי ניפוי וגריסה ולבסוף הוא נכבש בלחץ דרך תבניות לקבלת הכופתיות. בתהליך הזה נוצר חום המשמיד חלק מזרעי העשבים ופטריות לא רצויות. אפשר גם להעשיר כופתיות בדשנים כימיים להשלמת מינרלים רצויים. הכופתיות נוחות לפיזור ומעשירות את הקרקע ברקבובית )הומוס(. עיקר שימושן כמזון מאוזן "איטי תמס" לצמחים. כ"משפר קרקע" הם נחותים מהקומפוסט.
קומפוסט שילשולים – תוצר של זבל בקר העובר תהליכי קומפוסטציה בדרך מיוחדת על ידי שיתופם של שילשולי קרקע מיוחדים. השלשול מעבד דרך קיבתו את הזבל ומתקבל קומפוסט אורירי ופריך במיוחד המכיל כמות רבה של מיקרואורגניזמים חיוביים. הקומפוסט הזה יקר יותר מהקומפוסט הרגיל אולם ניתן לערבבו עם קומפוסט רגיל ביחס של 1 ל-5 עד 1 ל-10 )בהתאמה(. בשילוב כזה, הוא משפר מאד את תפקודו של הקומפוסט הרגיל. לפיכך, בשילוב כזה ניתן להפחית לשליש את הסך הכל מכמות הקומפוסט.
כבול – מורכב משאריות צמחי ביצה ששקעו במים. החומר האורגני התפרק בחלקו בתנאי מחסור בחמצן )אנאירובי(. כבול המיובא מאירופה דחוס בחבילות, משמש בתערובות של צמחי בית. שומר על חומציות מצעי הגידול ומחזיק כמות גדולה של מים במצע. אין מפזרים אותו בגן בגלל מחירו הגבוה. לאחרונה ממלאים בתערובות שלו ערוגות המשמשות לגידול פרחים עונתיים.
