האקלים השחון האופייני לישראל מביא לשיעור התאידות גבוה מכל מאגר מים פתוח, ולהתפרקות מהירה ביותר של כל שארית אורגנית בקרקע. הפרשי טמפרטורה יומיים ועונתיים, האופייניים בייחוד לאזורים פנימיים. היבשתיים יותר. עוד מגבירים תהליכים אלה. התוצאה היא הקטנת היבול בשדה וירידה תלולה בערך הקרקע כבית גידול. למרות העובדה שמצב זה ידוע במשך שנים, לא ננקטו שום אמצעים ממשיים כדי להביא לשינוי.
זאת ועוד, כדי לפצות את עצמם על ההפסדים, על המגדלים היה להגביר את תדירות ההשקיה והדישון, ובכך לבזבז את אחד ממשאבי היסוד של הארץ. המים. אין אלה תופעות בלעדיות לישראל הן מוכרות בכל העולם. אלא שברחבי העולם, בניגוד למה שקורה בארץ, התפתחה שיטה מורכבת לטיפול בנושא.
עוד לפני יותר מ-30 שנה, התחילו לפעול בחו"ל לצמצום הנזקים על ידי חיפוי קרקע באמצעים הבאים:
א. חיפוי בצורת גידול ביניים שיעילותם מוגבלת באזורים שחונים כמו ישראל;
ב. חיפוי בתפזורת המקובל באזורים נרחבים בעולם ומביא לשלוש תוצאות;
1. הגדלת כמות השאריות האורגניות המוחזרות לקרקע;
2. הגדלת שיעור החומר האורגני הפעיל בקרקע ושיפור קיבול השדה ומבנה הקרקע;
3. חיסכון בעיבודי קרקע, עלייה ביבולים ושיפור בממשק הקרקע.
יש להבחין בין חיפוי קיץ הניתן בעונת הצימוח הפעיל בקיץ, וחיפוי חורף הניתן בסתיו המאוחר ובחורף, במטרה לספק הגנה בפני מזג ואויר קר. עוד נמצא כי חומרים המפוזרים על הקרקע כחומרי בידוד לוויסות הטמפרטורה וממשק המים בקרקע, מביאים לכמה תוצאות חיוביות:
1. שימור הלחות בקרקע משתפרת על-ידי הקטנת טמפרטורה הקרקע והגדלת קיבול השדה.
2. סחיפת הקרקע מצטמצמת על-ידי הקטנת הנגר העילי ושיפור המבנה הקולואידיאלי של הקרקע.
3. צמצום בשכיחות עשבי בר, תוך ביטול הצורך בעיבוד מכאני ובריסוסים.
4. העשרת הקרקע בחומר האורגני ובחומרי מזון, ושיפור בזמינות ובחומרי מזון כמו אשלגן אשר בתחום הטמפרטורה 10 מעלות צלזיוס עד 25 מעלות צלזיוס, ספיחתו היא פונקציה לינרית של טמפרטורת הקרקע.
לאור עובדות אלה מן ההכרח לחוור ולבאר כמה עובדות יסוד, כדי להביא לשינוי גישות יסוד בנושא החיפוי בישראל.
מה הם הגורמים המשפיעים על משק המים בקרקע?
כוח אחיזת המים על ידי חלקיקי הקרקע.
כח זה נובע משלושה גורמים:
1. עוצמת הספיחה והקשר בין חלקיקי הקרקע והמים בקרקע.
2. ההרכב הכימי של הקרקע ותכונותיו הכימיות.
3. ההרכב המכאני של הקרקע.
הכוח נמדד על ידי קיבול השדה.
כמות המים הנשמרת בנפח קרקע מסוים אחרי שמתנקזים מתוכו כל המים שבו, בכוח הכובד. קיבול השדה הוא המאגר של המים ששורשי הצמחים מסוגלים לנצל לאורך זמן, אולם הוא איננו בלתי מוגבל !
מאגר המים נספח אל הקרקע והקרקע אוחזת בו. קיימת נקודה בה שורשי הצמחים שוב אינם מסוגלים להתנגד לכוח התאחיזה – אמנם קיימים עדיין מים בקרקע, אולם הצמח לא מסוגל "לשאוב אותם", כיוון שתאחיזת המים עולה על "כוח היניקה" של השורשים. נקודה זו היא נקודת הכמישה. כאשר המגדל מגיע בניצול מאגר המים לנקודה זו, הגידולים שלו ייכמשו. ברור שנקודת הכמישה שונה לגבי צמחים שונים אין זה נתון קבוע וחד משמעי אך בידינו להשפיע עליו.
כיצד משפיע האקלים על מאגר המים ?
החום מביא לשיעור התאיידות גבוה מפני הקרקע, דבר המביא להתייבשות הקרקע בגלל תהליך התאחיזה הקיים בה היוצר תנועה מתמדת של מים על פני הקרקע. החום מביא גם לפירוק מהיר של החומר האורגני בקרקע, כך קטן חלקם של חלקיקי הקרקע הזעירים הקשורים לחומר האורגני בקרקע ופוחתת הכמות היחסים של נפח נקבוביות הנימית ועמה קטן קיבול השדה.
השפעת האקלים על משק המים:
- שיעור התאיידות גבוה;
- פירוק מהיר של חומר אורגני;
- הקטנת יבול השדה;
- דלדול מזונות הצמח;
- חילופי טמפי חריפים. יום/לילה, קיץ/חורף;
- דלדול חיים;
- התרבות פאטוגנים וגורמי מחלה.
עם הקטנת מלאי החומר האורגני, מתדלדל גם מלאי המזון לצמח בקרקע ונפגם ערכו של הקרקע כבית השורשים. מדידות שנעשו בירושלים הראו כי הפרש הטמפי בין שטח מחופה בחומר אורגני בשכבה בעובי של 20 סיימ קש ועשבים מיובשים הגיע ל-26 מעלות צלסיוס וכ- 52 מעלות צלזיוס על פני קרקע בלתי מחופה ו- 26 מעלות צלזיוס באותה עת מתחת לחיפוי!
ברור כי חילופי טמפי חריפים בין יום ולילה ובין קיץ וחורף מחריפים תהליכים אלה ובסופו של דבר נפגם הקרקע כבית גידול. זאת ועוד, ניכר ריבוי של גורמים פאטוגנים ופטריות קרקע שליליות הפוגעות בשורשי הצמחים. המאזן הביולוגי הפנימי שבקרקע בריאה מונע התרבותם ההרסנית של פטריות וחיידקים.
הטכנולוגיה של החיפוי.
היתרון המקובל היום בארצות רבות מבוסם על טכנולוגיה כוללת שתפקידה, במחיר כלכלי סביר, לסייע לחקלאי ולגנן בשיפור קיבול השדה ושמירת המים בתוך הקרקע, תוך שיפור מבנה הקרקע והעשרתו בחומר אורגני )ויש להבחין בין חיפוי מחזיר אור ובין חיפוי בלתי מחזיר(.
במדינות רבות: ארהייב, אוסטרליה, דרום אפריקה, השיטה העיקרית היא חיפוי בשבבי עץ המיוצרים בעזרת מיכון מיוחד מפסולת גננית או יערנית.
למרות חשיבות הנושא ורמת החקלאות בארץ, חומרי פסולת חקלאית מנוצלים למטרות אחרות, ללא בחינת הכדאיות הכלכלית מבחינת המשק הלאומי.
יתרה מכך, לא נערך עד כה מחקר תיאורטי או שימושי בנושא.
