בכל גן קיימים צמחים רבים ממישפחות בוטניות שונות, ובהתאמה מוצאים מיגוון גדול של מזיקים ומחלות. מאמר זה מתאר בקוים כלליים את גורמי הפגעים ודרכי הדברתם.
מזיקים:
המילה 'מזיקים' מכוונת לכלל בעלי החיים הפוגעים בצמחים, כולל בעלי חוליות כציפורים ויונקים, וכן בעלי חיים זעירים – חרקים, עכבישים, נמטודות ושבלולים. כאשר המזיקים גדולים לא קשה לזהותם, ואולם כאשר מדובר במזיקים קטנים (עד 0.5מ"מ) כנמטודות ואקריות, חשוב להעזר בסימני הנזק שהם
גורמים ביכדי לזהותם. יש חרקים ואקריות בעלי גפי פה הדוקרים את העלה ומוצצים את פלסמת התאים. בקבוצת חרקים זו נמצאות כנימות עלה המזריקות חומר כימי לעלה הפונדקאי וגורמות לסילסול העלים. חרקים ועכבישיים מסוגלים לשאת וירוסים בגפי הפה, ולהעביר אותם לצמחים בריאים. קבוצה אחרת הידועה בגפי הפה הלועסים – זחלי פרפרים-עשים, רימות וזבובים, דרני חיפושיות ועוד. התפתחות עפצים (גידולים סרטניים) נגרמת ע"י חרקים, אקריות ונמטודות, ובדרך-כל המראה מוזר, אך הצמחים אינם מתים.
מחלות:
מחלות מתחוללות ע"י יצורים טפיליים הקרויים פתוגנים. הפתוגנים החשובים ביותר הם הפטריות. אלו הם צמחים ירודים שאינם מכילים כלורופיל (צבע ירוק), ובשל כך אינם מסוגלים ליצר פחמימות לעצמם.
במקום זאת הם צורכים מזון שמיצרים הצמחים הירוקים. רוב הפטריות מתקיימות על חומרי רקב, ואחדות גם על צמחים חיים – ואלו גורמות למחלות בצמחים. רוב הפטריות מורכבות מקורים מיקרוסקופיים, ולכן זיהויין יהיה על-פי הסימפטומים ולא על-פי מראה הפטריה עצמה (חילדון, חלפת ועוד).
החיידקים קטנים יותר מהפטריות, וניתן ליראותם רק במיקרוסקופ. הדבקת צמחים מתקיימת דרך פצעים או פתחים טיבעיים בעלה (פיוניות). איבחון המחלות הניגרמות ע"י חיידקים נעשת ע"י מומחים או גננים שצברו ניסיון ומכירים את המחלה על-פי הסימפטומים.
הווירוסים, הם קטנים מאוד וניתן ליראותם רק במיקרוסקופ אלקטרוני. הווירוסים מסוגלים להיתרבות בתוך תאי הצמח, ורובם מוחדרים אל תוך הצמח ע"י מזיקים שונים, כגון כנימת עלה, נמטודות ועוד.
אחדים מועברים בזרעים או בגרגרי האבקה, אחדים מועברים דרך מגע הדוק בין הצמחים ודרך פצעים פתוחים. הווירוס מטפשט סיסטמטית בכל חלקי הצמח, ולמעשה אין שיטה בה יכול הגנן לינקוט בכדי לרפא צמח חולה. בדרך כלל מומלץ לסלק צמחים פגועים מהגינה ולשרפם.
הדברה:
1. הדברה מונעת: הדרך החשובה ביותר בהדברת מחלות ומזיקים היא לינקוט פעולות נכונות, כמו: הכנת קרקע נכונה שתאפשר היתפתחות ראשונית טובה לצמחים, הזנה והשקייה נכונים במיוחד בתקופה הראשונה שהיא תקופת הקליטה של הצמח, וכמובן לאחר מכן להתאים את ההזנה וההשקייה לצמחייה ולאזור, דיכוי עשבים באופן קבוע, חיפוי הקרקע, קילטור ואיורור הקרקע, יש להימנע מהשקיית יתר וליבדוק היטב צמחים המגיעים לגינה ליפני שתילתם מפני שהנגיעות תיתפשט מהר.
2. הדברה כימית: כשמעונינים לדכא אוכלוסיות של מזיקים ומחלות בתכשירי הדברה כימיים, מומלץ לזהות בוודאות את המזיק ו/או המחלה, ולטפל בהתאם. לפני השימוש בחומר כימי כלשהוא יש לקרוא בעיון את התווית המצורפת לילמוד את המינונים השונים המתאימים לכל קבוצת צמחים ו/או גידול ולינקוט באמצעי הזהירות הרשומים בה במיוחד אים ישנם בעלי-חיים ו/או ילדים בגן. יש להימנע מריסוס או איבוק כשיש רוח מנשבת מחשש רחף ופגיעה בצמחים שכנים. מומלץ להישתמש במרסס נפרד להדברת מזיקים ומרסס נפרד להדברת עשבים. רחף של ריסוס או איבוק עלול ליפגוע בבעלי-חיים.
3. הדברה ביולוגית: שיטה זו מנצלת אויבים טבעיים לצימצום וטיפול במזיקים מסוימים. כמו כן יש אפשרות להישתמש בחומרי הדברה אורגניים אשר אינם מזיקים לאדם, בעלי-חיים ו/או צמחים.